החלטה בתיק מ"ת 30620-04-12

כנגד המשיבה הוגש כתב אישום, ת"פ 30586-04-12, בו מואשמת המשיבה בעבירות הצתה, היזק בזדון וחבלה חמורה, הכל לפי חוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). בפני בקשה להורות על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים.

על פי עובדות כתב האישום, המשיבה הציתה את דירת המגורים בה גרים המשיבה,  בעלה וחלק מילדיה והרשומה על שמה של ביתם המשותפת ובהמשך, כאשר הגיע בעלה אל הדירה וניסה להשתלט על השריפה, אחזה בו האש באזור הרגליים והוא נכווה באזור הפנים והרגליים.

יצויין כי המשיבה נמצאת באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל מתוקף צו הסתכלות מיום 9.4.12 והוגשו בעניינה שתי חוות דעת פסיכיאטריות. מחוות הדעת הראשונה שניתנה ביום 12.4.12 עולה כי בעת ביצוע המעשים הייתה שרויה המשיבה במצב פסיכוטי חריף ולא הייתה אחראית למעשיה ואולם היא מסוגלת לעמוד לדין ומבדילה בין טוב לרע וזאת בין היתר בשים לב לטיפול הפסיכיאטרי אותו היא מקבלת, כאשר הרופא המטפל מציין כי היא זקוקה להמשך טיפול. 

ביום 22.4.12 הוריתי לפסיכיאטר להמציא חוות דעת שתתייחס לנושא של אפשרות שחרור המשיבה לחלופת מעצר, לרבות טיפול פסיכיאטרי שיש לתת לה, כדי שביהמ"ש ישקול אפשרות של שחרור לחלופת מעצר, זאת במנותק מהדיון בנוגע לאחריות פלילית אשר אינו מתברר בהליך המעצר ומקומו להתברר במסגרת ההליך העיקרי [ראו לעניין זה בש"פ בש"פ 509/12 מדינת ישראל נ' פלוני, החלטה מיום 17.4.12.] .

מחוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 13.5.12 עולה כי חל שיפור משמעותי במצבה הנפשי של המשיבה בעקבות הטיפול שניתן לה. אמנם אין לה תובנה למצבה הנפשי אך היא בעצמה מציינת שהטיפול שהיא נוטלת עוזר לה מאוד ומרגיע אותה. היא גם מוכנה להמשיך וליטול את הטיפול. נכתב כי נכון להיום נמצאת המשיבה במצב התחלתי של הווצרות רמיסיה תרפויטית ולא מגלה סימני סכנה מיידית כלפי עצמה וכלפי הסובבים. במצבה הנפשי יכולה להמשיך טיפול ומעקב במסגרת אמבולטורית.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה, בין היתר, הודאתה של המשיבה בחקירתה כי הציתה את הבית על רקע סכסוך עם בעלה; שחזור מצולם שערכה המשיבה בביתה; הודאת המשיבה לפני הצוות הרפואי שבדק אותה בסמוך לאחר האירוע כי הציתה את ביתה; הודעות בנותיה של המשיבה אשר לפניהן הודתה המשיבה כי הציתה את הבית; הודעות של שכנים בבניין שסייעו לכבות את האש וניסו לפנות את המשיבה כאשר זו סירבה להתפנות; הודעת הבעל של המשיבה אשר נפגע ברגליו, בפניו וכן משאיפת עשן; תעודות רפואיות המעידות על חומרת פגיעתו של הבעל; דו"ח כיבוי אש המעיד כי מדובר בהצתה.

המבקשת טוענת כי לאור טיב העבירות המיוחסות למשיבה ותוצאתם הקשה של המעשים יש יסוד סביר לחשש שהמשיבה תסכן את שלום הציבור בכלל ואת שלום בעלה המתגורר עמה בבית בפרט. נטען כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורה של המשיבה יביא לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים מאחר שעדים רבים בתיק הינם בני משפחתה של המשיבה ושכנים הגרים באותו בניין.

עוד טוענת המבקשת כי מחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו בעניינה של המשיבה עולה כי בוחן המציאות והשיפוט של המשיבה פגומים, אין לה תובנה למצבה הנפשי, אמנם כיום הרופאים המטפלים בה סבורים שניתן להסתפק בטיפול ומעקב במסגרת אמבולטורית אך המבקשת סבורה שהחלופה המוצעת לא מתאימה. מדובר באחותה של המשיבה אשר גרה בחיפה, בקרבת מקום מגורי המתלונן, זירת האירוע וחלק ניכר מעדי התביעה.

ב"כ המשיבה מסכים כי קיימות ראיות לכאורה, שכן המשיבה הודתה בעובדות, אך טוען כי יהיה קשה להרשיע את המשיבה בעבירת הצתה שכן מדובר בדירתה של המשיבה. עוד נטען כי ההצתה התרחשה כאשר הבעל לא היה בביתו ולכן קשה לייחס למשיבה עבירה של חבלה חמורה. נטען כי הפסיכיאטר קבע כי המשיבה לא אחראית למעשיה. לעניין חלופת מעצר ממליץ הפסיכיאטר שלא להמשיך באשפוז בכפייה אלא בטיפול חוץ מרפאתי כפוי. מדובר באישה מבוגרת ללא עבר פלילי וזו מעידה חד פעמית כתוצאה ממצב נפשי רגעי. נטען כי הרחקתה של המשיבה לבית אחותה הנמצא במרחק של כ-20 דקות נסיעה מהבית שהוצת מאיינת את המסוכנות.

למען הסדר יובהר כי בית המשפט אינו דן במסגרת הליך זה בכשירותה של המשיבה בעת ביצוע העבירה וכאמור בענין זה הוגשה חוות דעת  מטעם הפסיכיאטר המחוזי לפיה המשיבה לא נושאת באחריות פלילית. עניין זה ידון במסגרת ההליך העיקרי. נקודת המוצא לדיון בפני היא כי המשיבה נושאת באחריות פלילית וכשירה לעמוד לדין. הדיון מתמקד בשאלת האפשרות לשחררה לחלופת מעצר שתאין מסוכנות, הכל בהתאם לאמות המידה בהליכים מסוג זה. 

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 22.4.12  -  קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת עובדות כתב האישום שכן המשיבה עצמה הודתה בביצוע המעשים. אין גם מחלוקת לעצם קיומן של ראיות לכאורה לביצוע המעשים. טענות הסניגור לעניין עצם האפשרות להוכיח את קיומן של עבירות ההצתה והחבלה החמורה בנסיבות העניין תתבררנה במסגרת ההליך העיקרי. יצויין לעניין זה כי כאשר מדובר בהצתה של דירת מגורים, במיוחד כאשר מדובר בדירה בבניין משותף בו יש דירות נוספות, יש להניח כי האש המוצתת עלולה לצאת מכלל שליטה ולפגוע בחיי אדם, בשלום הציבור וברכושו ולגרום מפגע סביבתי. יפים לעניינו הדברים הבאים:

"...עבירת הצתה הינה מן החמורות שבעבירות - שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה, ומי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים - ובעניינו, כאמור, בשל דבר של מה בכך - עשוי להוסיף, לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות" (בש"פ 6526/02 אלענמי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 30.7.02)).

לעת הזו די במכלול הראיות המצויות בתיק החקירה, הכוללות את הודאת המשיבה במעשים המיוחסים לה ובהצתת הדירה על רקע סכסוך עם בעלה וכן הראיות הנוספות בתיק, כדי לענות על דרישת הראיות לכאורה. ניתן גם לומר כי נשקפת מהמשיבה מסוכנות וזאת מעצם טיבם של המעשים המיוחסים לה, כאמור לעיל,  ומכאן שקמה גם עילת מעצר בעניינה של המשיבה.

עם זאת, במקרה זה, נראה כי מסוכנותה של המשיבה נבעה ממצבה הנפשי ובעיקר מדובר במסוכנות כלפי בעלה. מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי חל שיפור משמעותי במצבה הנפשי של המשיבה והיא מוכנה להמשיך וליטול את הטיפול התרופתי שעוזר לה. הרופא המטפל קובע כי היא יכולה להמשיך את הטיפול והמעקב במסגרת אמבולטורית. סבורני כי בנסיבות העניין ניתן לאיין את מסוכנותה של המשיבה במסגרת חלופת מעצר בבית אחותה שבחיפה, בבפיקוח אנושי מתאים, ובהמשך טיפול ומעקב במרפאה במסגרת אמבולטורית.  יצוין לעניין זה כי ככל שתוצע חלופה בהרחקה מחיפה (והסניגור מסר כי קיימת הצעה לחלופת מעצר מרוחקת יותר) כי אז ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאי הפיקוח שיקבעו ובהגבלות שיוטלו על חרותה של המשיבה במסגרת חלופת המעצר.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני מורה כי אבחן את אפשרות שחרורה של המשיבה בתנאים כדלקמן:

1.         המשיבה תשהה במעצר בית מלא בכתובת שתיקבע. על המשיבה יפקח בכל עת אחד מהמפקחים שיאושרו על ידי בית המשפט ויוודאו קיום תנאי מעצר הבית על ידי המשיבה.

2.         המשיבה תתייצב לקבלת טיפול רפואי ומעקב במרפאה לבריאות הנפש במסגרת טיפול חוץ מרפאתי כפוי על פי הוראות הרופאים המטפלים.

3.         כל סדרי הפיקוח, לרבות הבטוחות להבטחת הפיקוח, יקבעו לאחר שבית המשפט יבחן את חלופת המעצר המוצעת, המפקחים המוצעים וכל יתר הנתונים הנדרשים לעניין.

אני קובע המשך דיון ביום 20/5/12 בשעה 08:45 לשם חקירת המפקחים שיוצעו, בחינת החלופה המוצעת וקביעת סדרי הפיקוח על המשיבה.  החלטה בענין זימון המשיבה וב"כ הצדדים כבר ניתנה מוקדם יותר היום.